אומרים שהעולם נברא במילה. שפה היא גשר, והאותיות נושאות אנרגיה מן הרוח אל החומר.

בשנים האחרונות תפילה התרחבה בחיי ומתוך כך מצאתי עצמי צוללת אל מלאכת הכתיבה. לעיתים מפרקת מילים ומחברת מחדש אותיות, מגלה כך סודות ומסרים שטמונים בשפה, לעיתים כותבת טקסטים מתוך ספר יצירה או מקורות אחרים ולעיתים כמו בטקס, מקודדת את הקלפים, כקמעות, בכוונות, איכויות ותפילות. יצירה יש מאין. החוטים האדומים הרקומים בין המילים, הם כמו גשמים, מושכים מהשמיים אל האדמה, את כוחות הבריאה הטמונים באותיות.

הפעולה האיטית, המלאכה הטעונה כוונה ותפילה, יוצקת רוח בחומר, מגלמת ומזמנת תנועה של התמרה.

דרך האותיות, המילים, החוט והמחווה הידנית, נוצר מרחב המזמין עצירה, שהייה, התבוננות והקשבה בתוך סביבת החיים וממשיכה לפעול כנוכחות מתמשכת.

זו אמנות אשר מבקשת להתקיים בחלל כגשר שבין פנים לחוץ, בין מציאות וכוונה פנימית למרחב פיזי.

הקלפים פתחו בחיי איכות של תפילה, תנועות מיטיבות של קרקע ואהבה ואני מבקשת להדהד איכויות אלה הלאה.