אודות
הנעליים הראשונות שנעלתי בחיי היו נעליים סרוגות פרי ידיו של סבי ששרד את השואה רבות בזכות התושייה שהיתה במלאכת ידיו. מסבי השני, איש רב מלאכות, למדתי עד סוף ימיו כשהיה בן 99 ואף יצרתי סרט שמתעד את עומק הקשר ביניו דרך העיסוק במלאכה. כילדה, לבשתי בגדים שתפרה אמי, כמו יתר המשפחה. בייתינו היה מרוהט ברהיטי עץ, מאובזר ומקושט בעבודות טקסטיל ובפסלים פרי מלאכתם שלי ושל בני ובנות משפחתי.
נולדתי וגדלתי במציאות בה מלאכה היא דרך חיים, חיבור אל העצמי, אל האחר, אל ידע שמגולם בגוף ובחומר ואל בריאה. כאשר יש צורך, בונים או תופרים, אם משהו נשבר או נקרע, מתקנים ומשדרגים, השראה ויצרתיות מוצאות באופן יום יומי צורות.
בלימודי עיצוב טקסטיל בשנקר התאהבתי בחוטים. התמחתי באריגה והדפסה ושם מצאתי את האהבה והסקרנות שלי למבנים ולחיבורים, ואת המפגש האינטימי עם חומר בתהליכים של התהוות. בסיום הלימודים עבדתי בתחום האופנה, סטיילינג, קניינות ועיצוב, גרתי בברלין ובסין, הקמתי מותגים של אביזרי אופנה, עיצבתי תלבושות, עסקתי בפיתוח של טקסטיל ומוצרים שונים, ושיתפתי פעולה עם אמנים ומעצבים.הגעתי לנאות סמדר, שם התחברתי אל החיים בקהילה אל האדמה והרוח, אל תנועה של לימוד העצמי דרך מערכות היחסים ושיתופי פעולה. בין יתר העבודות במשק, הייתי שולייה של אמן עץ, עבדתי על מחרטה וניהלתי את סדנת האריגה. שם התפתחה בי תנועה של לימוד ותהליכי התפתחות דרך תקשורת ויחסים בעשייה משותפת. משם יצאתי למסע בדרום אמריקה ללמוד מלאכות שבטיות מסורתיות בתחום הטקסטיל. גיליתי את כוחן של המלאכות כפעולה המחברת למחוזות שורשיים, שבהם חוטים נושאים איכויות פרימורדיאליות, ארציות ורוחניות. המלאכה הקדומה פעלה בתרבויות הקדומות כשפה של חיבור בין האדם לעצמו, לטבע, לקהילה ולאלוהות. במובן זה הבנתי שהיא יכולה לשמש עבור האדם המודרני כמתווך בעל עוצמה טרנספורמטיבית.שבתי לארץ עם תחושת שליחות ליצור מפגש בין אנשים סביב מלאכה, לשמר את המלאכות, לעסוק בידע הנסתר והמגולם בהן. יותר מהכל חזרתי עם הרגשה שהמלאכה היא מדיום ליצירה של מפגש, של חיבור במגוון רבדים. הקמתי את AYNI - בית למלאכות חיבור, מרחב ביתי בו אירחתי מפגשי לימוד ויצירה.
הגוף והתנועה גם תמיד היו ציר מרכזי בהווייתי ובאותה תקופה התרחבתי גם בחקירה דרך ריקוד באלתור ותרגולים סומטיים, שהעמיקו בי את ההבנה כי איכויות תנועתיות נושאות משמעויות רגשיות ותודעתיות. המושג הגפנה (embodiment) הדגיש עבורי כיצד חוויות והטבעות פנימיות נרשמות ברובד הגופני ומעצבות את אופן נוכחותנו בעולם. הקשר הראשוני וכל מערכות היחסים שלנו עם העולם, הן קודם כל בגוף עוד לפני המילים. דרך התנסויות נחשפתי לאופני הטמעה של איכויות פנימיות באמצעות המימד הפיזי. גיליתי את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי שבתרגול גופני תנועתי, שבו הגוף משמש כשער למעמקי הנפש והתודעה.
שני השדות הללו: מלאכה קדומה בחומרים גולמיים (חוטים, חבלים, טוויה, אריגה וקשירה) מחד, ועבודה סומטית של גוף ותנועה מאידך, הפכו לקרקע שעליה נשען המחקר האמנותי והמקצועי שלי.
מתוך חזון יצירתי וחוויתי, נולד בי רצון להיכנס עם הגוף כולו אל תוך החומר והמלאכה. רציתי ליצור תנועה במרחב שיוצרת דפוסים בתוך מערכות יחסים ולחוות את האיכויות שחוט וחבל מעוררים בגוף.
מתוך חקירת החיבורים שבין גוף וחוטים, התוודעתי אל ה׳שיבארי׳, אמנות יפנית של קשירת הגוף בחבל. פרקטיקה זו חיברה הכל עבורי: את הדפוסים, התקשורת התנועתית, גילום איכויות מגוונות ביחסים, ואת החיבור בין הגוף-נפש, החומר, והמלאכה עם משמעויותיהם הקדומות, הארכיטיפיות, המיתולוגיות והתרבותיות.
מתוך החיבור הזה נולדה השפה שאני מפתחת עד היום, ׳אמנות הקשר׳, המשלבת מלאכת חבלים עם תהליכי מודעות והתמרה.
כאשר נוכחתי לגלות את העוצמה שבמרחב הגופני והרגשי אשר נוצר במפגש עם החבל, נבע הצורך ללמוד כלים נוספים שיתמכו מרחב שכזה. המפגש שלי עם הגישה הטיפולית ׳התמקדות׳ (פוקוסינג) פתחה עבורי את החיבור המשמעותי ביותר שחוויתי בין הגוף והנפש. דרך העמקת המודעות הגופנית נולדה בי שפה חדשה לתקשר עם עצמי, עם חלקיי השונים ובמערכות יחסים. היא פתחה בי מרחב חדש של הקשבה, כנות ועומק. זו הפכה לדרך חיים.
מתוך הכרות זו, היה אך טבעי ללכת ללמוד תרפיה בהתמקדות. עברתי תהליך של הסמכה בליווי תהליכים מבוסס על התמקדות, ומתוחך תשוקה רבה בתהליכים של ריפוי, אני ממשיכה לעבור השתלמויות בתחום. נוסף על כלים רבים שלמדתי והתנסתי בהם בשדות של חקירת והתפתחות העצמי, ההתמקדות הביאה יותר מכל את האינטגרציה אשר חיפשתי – בין תהליכים גופניים, יצירתיים, נפשיים ותודעתיים. התאהבתי בליווי של אנשים, באפשרות להיות עדה ולצעוד יחד בתנועה של חיבור, ריפוי וצמיחה, והגישה הזו השתלבה בכל דבר שאני עושה, בליווי תהליכים אישיים וקבוצתיים ובתהליכי היצירה.
ב-2025 סיימתי לימודי תואר שני באמנות בסמינר הקיבוצים במסלול ABR, המשלב יצירה אמנותית מעשית עם מחקר אקדמי המבוסס עליה. שם ניסחתי את המחקר שלי ׳חיבור והתרה - גוף, חומר ומלאכה כמרחב חי של תהליכי התמרה׳.
עיצבתי תלבושות וחלל להצגות ומופעים בימתיים שונים, במסגרות עצמאיות ובפסטיבלים שונים כמו פסטיבל עכו. השתתפתי במופעי מחול כפרפורמרית וכיוצרת במסגרת פסטיבלים כמו נפגשות וארנבת מרץ, כלים, מרכז לעבודה כוריאוגרפית בת ים, צוללן, תל אביב, פסטיבל מקודשת, ירושליים, שייח אברק, טבעון ועוד.השתתפתי בהפקות אמנותיות שונות, הצגתי בתערוכות קבוצתיות בגלריות כמו גלריית גן שמואל, זוזו, עמק חפר, המעבדה, פריסקופ, משכן האמנים הרצליה, בית ליבלינג, מרכז העיר הלבנה ועוד.אני מפיקה ומנחה סדנאות המשלבות מלאכות עתיקות עם חקירה יצירתית.
כיום אני מלווה תהליכים טיפוליים פרטניים וקבוצתיים בגישת ההתמקדות וב'אמנות הקשר' אותה אני ממשיכה לפתח דרך סדנאות זוגיות ומפגשים אישיים.
אני מעצבת טקסטיל, גרפיקה, חלל, תלבושות וכל מה שמבקשים ממני.
אני יוצרת אוביקטים פיסוליים, מיצבים, וידאו וסביבות אימרסיביות, פולחניות מחומרים טבעיים וטכניקות טקסטיל.
העשייה האמנותית שלי חוקרת את הבריאה ואת התנועה הטרנספורמיבית שבמהות הקיום, דרך פעולות כמו אריגה, פרימה, קשירה והתרה, פעולות המגלמות קוטביות, חזרתיות ומחזוריות, התהוות והתכלות.
אני עוסקת בחוויה הגופנית ומחברת חומר ורוח במרחבים המזמינים שהייה ונוכחות סומטית. משתתפת כפרפורמרית וכיוצרת בפסטיבלים, מציגה בתערוכות ומוכרת יצירות בהזמנה אישית.
